הרשמה למוסדות הרשת
תיעוד צמיחתן וגדיעתן בשואה של קהילות מארמורש
   מאת:    תאריך:   14/08/2013   צפיות:  
בצביה הרצליה קיבלו על עצמם לשמר את זכר 160 הקהילות היהודיות שנספו בשואה באזור מארמורש.
בצביה הרצליה קיבלו על עצמם לשמר את זכר 160 הקהילות היהודיות שנספו בשואה באזור מארמורש.
מארמורש, עברה מיד ליד בין המדינות שבאזור וכיום נמצאת בשטחה של רומניה. בתקופת המלחמה הייתה מחולקת בין הונגריה לרומניה. האזור ההררי ברובו מאופיין בקהילות יהודיות קטנות, אך בחיים יהודיים עשירים ומלאי תוכן. מוצאן של חסידויות רבות הינו מאזור זה. העיר המרכזית והמפורסמת ביותר מהאזור, אולי בשל אלי ויזל, יליד המקום, היא סיגט.

במסגרת שיעורי היסטוריה ואנגלית, למדו בנות החטיבה על האזור, ומתוך הלמידה נשאלו שאלות חקר שאותן חקרו בעברית ובאנגלית. השאלות עסקו בחקר מקורות הקהילות, החסידויות, הפרנסה ואישים מפורסמים וכמובן, נבנתה תערוכה המכילה את העבודות הכתובות של התלמידות. נבנו דגמים כגון: דגמי הערים והעיירות החשובים, דגמים של דמויות החסידויות כולל תלבושות, ציור של מיפוי ערים בגודל משמעותי, מפות של אילנות היוחסין של החסידויות שבאזור, וכן מפת מארמורש בגדול.
בתערוכה, אשר תעמוד על מכונה במשך כשבועיים, יסיירו תלמידות ביה"ס אשר תצוידנה בדף שאלות מנחות לצורך למידה עצמית מן התערוכה.
כרובד נוסף של הפרויקט נבנה אתר אינטרנט מיוחד בשם "מרמורשת" (מורשת + רשת) המיועד להכיל את כל העבודות שנכתבו על ידי הבנות, ועוד פרטי מידע רבים על אזור מארמורש בכלליות ועל תושביו היהודים בפרט. מצ"ב הקישור לאתר לצורך התרשמות. ותמונות מהתערוכה. http://www.marmoresh.org/


פרויקט תיעוד נוסף הממשיך להתקיים באולפנה זו השנה החמישית, נעשה ע"י בנות שכבת ט'. גם כאן הייתה מגמה לראיין ניצולי שואה מאותו האזור. הבנות ראיינו ניצול שואה, קרוב משפחה או לא, תמללו את הראיון וניתחו אותו על בסיס מיון לפי רקע אישי, אירועים הראויים לציון נקודות מפנה ועוד. פרויקט זה מסתיים בערב של מפגש "בין דורי" בין התלמידות, הוריהן וניצולי השואה שהבנות ראיינו לצורך עבודתן. ערב זה מהווה נקודת שיא מרגשת ביותר של הקשר שנרקם בין התלמידות לניצולים. במהלך הערב מדווחות הבנות המראיינות והניצולים שרואיינו על הרגשתם במפגש, הניצולים מקבלים שי צנוע שמכינות הבנות, וכולם מאזינים להרצאה/ סדנה בנושא "משואה לתקומה". מטרת הפרויקט הינה לתעד ולשמר את סיפוריהם של הניצולים שלא חשפו את קורותיהם עד שהגיעו אליהם הבנות ובקשו לראיין אותם. מטרה נוספת, חשובה לא פחות, הינה ליצור מפגש בלתי אמצעי של התלמידות עם ניצול שואה.
בשתי הפעילויות לוקחות חלק פעיל גם העולות החדשות אשר כותבות בשפת האם שלהן.

בברכה,
שרית שביט אסתי הר-טוב
רכזת היסטוריה רכזת פדגוגית
קהילת מרמושקהילת מרמושקהילת מרמושקהילת מרמוש

כתבות נוספות

:
    צביה הרצליה       כנוס את כל היהודים    הפניג    שמחת פורים